המקריות - כלומר ההזדמנות הבלתי צפויה, ההמצאה, האלתור,ההרפתקה, שולטת בתהליך השינוי בחיים של כל אדם יחיד כמו בהיסטוריה הקולקטיבית וביצורים,בצורה בה הפסל , במקום להוציא מחתיכת שיש דמות שכבר קיימת בראשו , מחבר חפצים שנמצאו במהלך מסע נדודיו , המפורסמים "חפצים נמצאים " אשר הולידו הרבה יצירות אומנות  באוונגרד.

אבל התהליך של מציאה והרכבה אינו שרירותי,אבל עונה לחוקים הפנימיים של הדברים, למבנים ולנסיבות הימצאותם, ובינתיים יכול להתקיים ללא התערבות של ציור שיסדיר את המכונה הגדולה של היקום .

המקריות והצורך נפגשים באבולוציה של הטבע כמו ביצירת המוח האנושי.

מה שנוצר מהמפגש הזה הינה יצירה חדשה , ייחודית , "קפיצה "  בהמשכיות הזמן .

הפסל אשר מדמה מודל אמור להיות העתק של משהו כבר קיים , משהו שכבר נראה , דמות במראה .

עצירה קטלנית הייתה נחרטת בעולם .אסיפת שברים שהמקריות והצורך ייחדם  הניחו בדרך של מי שנכנס לתוך ההרפתקה שבדברים, מייצר צורות דינאמיות אשר מורכבותם נגרמת מתהליך הכשרתם , מהרכבתם של החלקים בקשרים הרמוניים . 

מי שמחבר אותם מגלה או מזהה קשר מיוחד ביניהם ,משיכה הדדית , לא כדי לחקות רעיון מובנה אלא למען תזוזה , כמו תחת כוח מסוים , אל כיוון שכבר הוחלט .

במילים אחרות , למען חוקי היצירה הבלתי נראים , בטבע כמו באומנות האנושית .

 
ג'ורג'  קטב כותב: " צריך לחשוב על אוטופיה כמו העולם שבה יחידים וקבוצות יש להם את החופש, הרצון, הכוח, והכישרון  לבנות את חייהם על ידי התגברות על החסרונות." 

ג'ורג' קטב הוא פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטת פרינסטון, שפרש מן ההוראה בשנת 2002.

הוא ניהל פרויקט של פילוסופיה פוליטית  ושל המרכז לערכים אנושיים, באוניברסיטת קולומביה.

הוא המחבר של  יצירות  מהותיות במדעי המדינה .תחום המחקר שלו הינות התיאוריה הפוליטית המודרנית, בדגש על  הזנים שונים של האינדיבידואליזם.